לא רק שיש דבר כזה, השאלה היא איך לא היה דבר כזה עד עכשיו?
קחו כמה שנים אחורה ותחזרו לרגע לנעליים שלכם כתלמידים בבית הספר, כמה פעמים הרגשתם שאתם לא מבינים מה רוצים מכם? אתם יודעים שאתם חכמים וטובים ולא כי אמרו לכם את זה בבית, אבל איכשהו בבית הספר, זה פשוט היה.. מתפספס? יצא לכם להרגיש שאתם לא עצמכם ולא יודעים איך להיות עצמכם בשיעור או בהפסקות?
תתתפלאו, אבל זה טבעי. בית ספר יכול להיות כאוטי במיוחד לרבים וטובים (ויש שיאמרו לטובים ביותר). ציפיות ודרישות מגיעות בלי חוקי משחק מסודרים בתחילת הדרך, ולתלמידים נותר פשוט לנסות שוב ושוב עד שיצליחו להבין מה הם אמורים לעשות. הרבה נסיונות מביאים לייאוש ותסכול שהופכים את כל חווית הלמידה לטראומה של ממש, ובשביל זה אנחנו כאן
בקליניקה לתלמידים אנחנו מדברים בגובה העיניים. אין היררכיה, אין ציונים, כאן לומדים להטמיע מיומנויות חשיבה ופעולה שיעזרו להשיג תוצאות בדינמיקה הקבוצתית, בתחושת המסוגלות האישית ובהתאמת הלמידה אל הלומד ולא להיפך.
הלומדים הצעירים עובדים בצורה יעילה ושכלתנית, ממש כמו במקום עבודה, ומגיעים להישגים בתוך הארגון – בתי ספר, מיונים לשנת שירות/צבא, משלחות ועוד.
אנחנו עובדים עם קבוצות גיל החל מכיתה ב' ועד לאקדמיה, בהתאמה אישית, בקליניקה או במגוון סדנאות לארגונים חינוכיים.
לאורך סדרה בת עשרה מפגשים אנחנו לומדים "לפצח" את הקוד האישי המותאם עבור כל לומד ולומדת במערכת החינוך
תהליך האימון האישי מעמיד את הלומד במרכז, כזה שמדברים איתו ולא עליו והוא בעל האחריות להצלחת התהליך. היעדים ותוכנית העבודה נקבעים בתהליך משותף ובשיתוף פעולה עם ההורים והצוות הפדגוגי בבית הספר. כשני מפגשים מתוך העשרה יהיו יחד עם הורי התלמיד.
ההבדל בין תלמיד טוב למצוין נמדד בדרך שבה הוא מבין איך המערכת עובדת מבפנים ואיך עליו לנהל את המשאבים העומדים לרשותו.
איתור ומינוף נקודות החוזק שלי כתלמיד/ה במערכת, ככלי לפיתוח יזמות צעירה והשגת יעדים בבית הספר.
יישום שיטות למידה מחוץ לקופסא להצלחה בשיעורים, הגשות, פרזנטציות ומבחנים. שיטות הלמידה "מדברות" בשפה צעירה ועניינית המכינה לעתיד אקדמי.
תכנית המעטפת מתאימה למשפחות המעוניינות לרוות נחת במערכת החינוך לאורך כל השנה.
בשלב זה רבים מכנים אותי כבר "בת משפחה", אני מכירה את הלומד וצרכיו לעומק, את ההורים ואת צוות ההוראה.
בתכנית ליווי המשפחות אני לשירותכם בכל נושא שעולה מהשטח ומהלב. במקביל, מדי שבוע מתקיים אימון מתקדם ללומד או פגישת הורים בהתאם לצורך. במפגשים אלו נתמקד בשיתופי פעולה עם צוות בית הספר, פתרון בעיות, הכנה לקראת וועדות, בניית תכנית עבודה מותאמת לכל הבית ועוד. העבודה המשותפת עם צוות ההוראה רותמת יחד את כל הכלים האפשריים למימוש זכויותיו והדגשת צבעו הטבעי של הלומד אל מול הסובבים אותו.
האימון הינו מפגש דינאמי הבנוי מתכנית אישית עם יעדים שהוגדרו יחדיו בתחילת הדרך. נושאים כמו ניהול זמן / התמודדות עם חרדת מבחנים / עמידה מול קהל ועוד.. מלווים בשלל מתודות ומשימות לתרגול הן במפגש עצמו והן במשימות הביתיות. מפגשים מסוימים מלווים בסימולציות, תנועה ותרגילי אימון מחשבתי בעוד שמפגשים אחרים יכולים להיראות כמו הדרכה עם לוח ומצגת במקום עבודה. התהליך המשותף מביא לתוצרים כתובים ותהליכי שינוי עמוקים שנראים בסביבה האישית, בינאישית והפדגוגית.
האמת? באופן די מיידי. הטמעת דפוסי חשיבה יכולה לנוע בין שני מפגשים לארבעה מפגשים לפחות. הגדרת שיטת העבודה שלנו מחייבת את הלומדים להיות נושאי הדגל בתהליך השינוי של עצמם, אחרת חבל על הזמן והאנרגיה של כל הצדדים. ברגע שסביבת העבודה ברורה והצעירים מבינים שהאימון אינו שיפוטי ומהווה חממה לטיפוחם הם נרתמים מיד לתהליך. לעיתים נדמה כי עדיין יש מטרות להשיג, או שלפעמים אנו שואפים להגיע ליעד אחד אך מגלים יעדים חשובים אחרים בדרך – אלה רגעים חשובים ומעצימים מאין כמותם ולכן הדרך חשובה ממש כמו המטרה.
הכל התחיל בשנת השירות, ומאז אני חיה ונושמת שני דברים: עולמם של התלמידים ומנהיגות חינוכית בקהילה. בין בניית קהילות חינוכיות, פיתחתי הדרכה בארץ ובחו"ל, בניתי משלחות והייתי בצוותי מיון וליווי להכשרת מנהיגות צעירה. בבתי הספר לימדתי וחינכתי מאות תלמידי יסודי ותיכון, עם התמחות בחינוך דמוקרטי והגשה לבגרויות במדעי הרוח. הדיסוננס העמוק בין הדרישות בכיתות הנמוכות לגבוהות, ובין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי הציף את הצרכים והקולות מהשטח שנרשמו ועובדו בקפידה לתכנית אימון שמצליחה לשלב את כולם כמערכה אחת ובמרכזה התלמיד.
ילד שאינו רוצה לא יירתם לתהליך גם אם ממש תתעקשו. אתם מזהים צורך בשינוי, הילד אומר שיהיה בסדר וזה נראה לכם כמו הפסד? הסיפור מוכר. אחד הדברים שעובדים הכי טוב עם ילדים הוא לכבד את דעתם ולהכיל אותה, אחר כך ניתן להגיע לפשרה על שיחה אחת במרכז. התנגדות היא טבעית ומשמשת מגננה הרבה פעמים, כמו אצל המבוגרים בדיוק. שיחה אחת במרכז פותחת צוהר להרבה כיוונים, מנסיון.
אפשר לקרוא לזה מורה ומנחה ביחד, אבל הילדים הגדירו זאת טוב יותר ממני: "את מדברת איתנו בגובה העיניים".
האימון מותאם לתלמידים החל מכיתה ב', אבל לא רק. מנטורינג בחינוך הוקם בראש ובראשונה עבור ילדים ונוער כצו השעה לאחר הקשיים שצפו בעבודתי כמחנכת, מעט לאחר מכן הותאמו התכנים לבקשת הורי תלמידים וסטודנטים שביקשו לבצע תהליכי שינוי בחייהם כמבוגרים תחת עומס. אימון חשיבה מערכתית ויישום דרכי עבודה יעילות מעצים בכל גיל ומדויק בפרט לאנשים אשר המשותף להם היא השאלה החוזרת "מה עליי לעשות עכשיו ואיך עושים את זה?".
בהחלט כן. אחד המשפטים הנפוצים מהתלמידים על הרצף הנמצאים בתהליך, הוא שהם מרגישים שאינם מבינים את החוקים בעוד שכל השאר כן. הכנה מערכתית וחברתית הינה חשובה לכולם אך עוד יותר עבור תלמידים בתפקוד גבוה שזקוקים להכוונה ותיווך בין כל מסכת הרעשים של בית הספר.
לצערי לא.
בהחלט. תהליכי למידה וחשיבה להצלחה במערכות רלוונטיים למערכות באשר הן, אך בנוסף לכך אחד היעדים המרכזיים של מנטוריג בחינוך הוא מנהיגות צעירה בחברה הישראלית. במרכז מתקיימות הכנות לתפקידים של מובילי שינוי בקהילה: מיזמי מנהיגות צעירה ותנועות נוער / שנת שירות והדרכה צבאית/ מיונים למשלחות בארץ ובחו"ל / מועצת תלמידים ואגודות סטודנטים.
האימון הינו מפגש דינאמי הבנוי מתכנית אישית עם יעדים שהוגדרו יחדיו בתחילת הדרך. נושאים כמו ניהול זמן / התמודדות עם חרדת מבחנים / עמידה מול קהל ועוד.. מלווים בשלל מתודות ומשימות לתרגול הן במפגש עצמו והן במשימות הביתיות. מפגשים מסוימים מלווים בסימולציות, תנועה ותרגילי אימון מחשבתי בעוד שמפגשים אחרים יכולים להיראות כמו הדרכה עם לוח ומצגת במקום עבודה. התהליך המשותף מביא לתוצרים כתובים ותהליכי שינוי עמוקים שנראים בסביבה האישית, בינאישית והפדגוגית.
האמת? באופן די מיידי. הטמעת דפוסי חשיבה יכולה לנוע בין שני מפגשים לארבעה מפגשים לפחות. הגדרת שיטת העבודה שלנו מחייבת את הלומדים להיות נושאי הדגל בתהליך השינוי של עצמם, אחרת חבל על הזמן והאנרגיה של כל הצדדים. ברגע שסביבת העבודה ברורה והצעירים מבינים שהאימון אינו שיפוטי ומהווה חממה לטיפוחם הם נרתמים מיד לתהליך. לעיתים נדמה כי עדיין יש מטרות להשיג, או שלפעמים אנו שואפים להגיע ליעד אחד אך מגלים יעדים חשובים אחרים בדרך – אלה רגעים חשובים ומעצימים מאין כמותם ולכן הדרך חשובה ממש כמו המטרה.
הכל התחיל בשנת השירות, ומאז אני חיה ונושמת שני דברים: עולמם של התלמידים ומנהיגות חינוכית בקהילה. בין בניית קהילות חינוכיות, פיתחתי הדרכה בארץ ובחו"ל, בניתי משלחות והייתי בצוותי מיון וליווי להכשרת מנהיגות צעירה. בבתי הספר לימדתי וחינכתי מאות תלמידי יסודי ותיכון, עם התמחות בחינוך דמוקרטי והגשה לבגרויות במדעי הרוח. הדיסוננס העמוק בין הדרישות בכיתות הנמוכות לגבוהות, ובין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי הציף את הצרכים והקולות מהשטח שנרשמו ועובדו בקפידה לתכנית אימון שמצליחה לשלב את כולם כמערכה אחת ובמרכזה התלמיד.
ילד שאינו רוצה לא יירתם לתהליך גם אם ממש תתעקשו. אתם מזהים צורך בשינוי, הילד אומר שיהיה בסדר וזה נראה לכם כמו הפסד? הסיפור מוכר. אחד הדברים שעובדים הכי טוב עם ילדים הוא לכבד את דעתם ולהכיל אותה, אחר כך ניתן להגיע לפשרה על שיחה אחת במרכז. התנגדות היא טבעית ומשמשת מגננה הרבה פעמים, כמו אצל המבוגרים בדיוק. שיחה אחת במרכז פותחת צוהר להרבה כיוונים, מנסיון.
אפשר לקרוא לזה מורה ומנחה ביחד, אבל הילדים הגדירו זאת טוב יותר ממני: "את מדברת איתנו בגובה העיניים".
האימון מותאם לתלמידים החל מכיתה ב', אבל לא רק. מנטורינג בחינוך הוקם בראש ובראשונה עבור ילדים ונוער כצו השעה לאחר הקשיים שצפו בעבודתי כמחנכת, מעט לאחר מכן הותאמו התכנים לבקשת הורי תלמידים וסטודנטים שביקשו לבצע תהליכי שינוי בחייהם כמבוגרים תחת עומס. אימון חשיבה מערכתית ויישום דרכי עבודה יעילות מעצים בכל גיל ומדויק בפרט לאנשים אשר המשותף להם היא השאלה החוזרת "מה עליי לעשות עכשיו ואיך עושים את זה?".
בהחלט כן. אחד המשפטים הנפוצים מהתלמידים על הרצף הנמצאים בתהליך, הוא שהם מרגישים שאינם מבינים את החוקים בעוד שכל השאר כן. הכנה מערכתית וחברתית הינה חשובה לכולם אך עוד יותר עבור תלמידים בתפקוד גבוה שזקוקים להכוונה ותיווך בין כל מסכת הרעשים של בית הספר.
לצערי לא.
בהחלט. תהליכי למידה וחשיבה להצלחה במערכות רלוונטיים למערכות באשר הן, אך בנוסף לכך אחד היעדים המרכזיים של מנטוריג בחינוך הוא מנהיגות צעירה בחברה הישראלית. במרכז מתקיימות הכנות לתפקידים של מובילי שינוי בקהילה: מיזמי מנהיגות צעירה ותנועות נוער / שנת שירות והדרכה צבאית/ מיונים למשלחות בארץ ובחו"ל / מועצת תלמידים ואגודות סטודנטים.
1
התהליך
2
התהליך
3
התהליך