
דקורציה למוטיבציה – פלא יפני ושמו וואשי
איך יכול נייר דבק קטן וצבעוני מיפן לעודד למידה ולהביא להפנמה טובה יותר של הנלמד?
ולדייק תלמידים להצלחה מוכחת בבתי הספר זו המומחיות שלי.
אחרי חינוך כיתות וכברת דרך עם מאות ילדים ונוער במסגרות חינוכיות, למדתי הרבה על האתגרים איתם מתמודדים צעירים במערכות, ובעיקר במערכת החינוך. כיום אני מנחה ומדייקת תלמידים ובוגרי מערכת החינוך כיצד "חושבת ומתנהלת" מערכת ואיך נפעל בה בשיטתיות להשגת יעדים.
תהליך האימון אידיאלי עבור תלמידים חכמים שיודעים שהם מלאי פוטנציאל, אך המערכת עדיין לא רואה אותם כפי שהם באמת.
תחשבו על זה רגע – לנו המבוגרים יש מנטורים ויועצים בכל שלב: הורים, מנהלים, עצמאים, שכירים, מפקדים, שירות לאומי ושנת שירות, אנשים עמוסים ובערך כל אדם אשר נמצא בתכנית של למידה והתקדמות
ילדים ונוער במערכת הראשונה בחייהם נדרשים להבין הכל תוך כדי תנועה ללא הכוונה ואימון מתאימים.
יחד עם זאת, אימון לא נדרש עבור כולם, ויש צעירים וצעירות שיבינו לבדם את הדרך. אנחנו כאן עבור אלה שלא רוצים לטעות מדי עד כדי טראומה מבית הספר, שרוצים להצליח עכשיו ולא לחכות שיגלו אותם במערכת אחרת או בעוד כמה שנים, עבור אלה שרוצים מאוד אבל יש להם כאוס בתוך הראש והם צריכים את המיומנויות, ההכוונה, הדיוק, ההקשבה והמשמעת כאחד. עבור אלה יש את המנטורינג בחינוך והשינוי מתחיל באופן מיידי ובעבודה מדויקת. ריכזנו ממש כאן את אוסף השאלות הנפוצות שקיבלנו לאורך הדרך.
לחצו על התמונה להמשך קריאה

איך יכול נייר דבק קטן וצבעוני מיפן לעודד למידה ולהביא להפנמה טובה יותר של הנלמד?

"אבל למה כזה עקום?!" אמרה לי המחנכת שלי ביסודי, את שמה אני לא זוכרת אבל את המשפט הזה אני לעולם לא יכולה לשכוח. פוסט על כוחן של מילים ממורה לתלמיד.

בכל שנה אנו מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, בו נתבקשנו לזכור ולעולם לא לשכוח. אבל מה אנחנו אמורים לזכור? ואיך יזכרו ילדים ונוער זיכרון

כל מפגש עם תלמידים מלמד אותי משהו. ואכן העולם החדש של למידה מרחוק והמפגש עם תלמידים מבעד למסך לימד אותי המון על רגשותיהם ומצבם הנפשי

הידעתם שלרוב התלמידים אין יומן? למה הם חייבים לשנות את זה במיידי ואיך זה קשור לשלווה פנימית והצטיינות בבית הספר

הם נחשבים יותר "נוחים" בכיתה, כאלה שונפלים בין הכסאות כשהסביבה רועשת. כיצד ניתן לתלמידים היותר שקטים את המקום לזרוח במרחב?