הידעתם שמרבית התלמידים בודקים שיעורי בית ומשימות רק דרך קבוצות הוואצאפ הכיתתיות?

זו אמנם שיטה שאפשר לצלוח איתה את בית הספר בשלום, אבל זוהי דרך בטוחה לאובדן שליטה בתקופת הלימודים ומשם לחרדה, לחץ, תיעוב המערכת ולבסוף – ציונים שאינם משקפים את יכולות התלמיד.

כל מחנכת יודעת שלכיתה יש קבוצת וואצאפ עם המורה וקבוצה בלי המורה. היו כמה וכמה פעמים שהתלמידים שלי לא שמו לב שהם פירסמו בקבוצה הלא הנכונה שאלות מביכות של חוסר שליטה טוטאלי כמו “מה החומר למבחן של מחר?” “צריך להגיש את העבודה להיום?” “ואפילו “מי יכול להביא לי מחברת להעתיק ממנה”. המצבים האלו, בעיקר בחטיבה העליונה הביאו את התלמידים ללחץ קבוע וציונים בהתאם. זה ממש – אבל ממש לא צריך להיות ככה, אם משתמשים נכון ביומן תלמיד.

מדוע בבית הספר אין חשיבות של ניהול יומן כמו במקום העבודה? הרי אין מנהל מצליח ללא יומן פגישות ומשימות ואין ארגון מוצלח ללא יעדים וחלוקת עבודה. היומן הוא כלי העבודה החשוב ביותר של כל אדם בוגר בעולם המערבי ומיומנות ניהול יומן בהקדם האפשרי מביאה לניהול עצמי והישגיות.

אני לא צריך יומן, אני זוכר הכל

בתור מורה לקטנים וגדולים קיבלתי תשובות מקוריות להפליא על יכולות הזיכרון של תלמידים שהעבירו שנה שלמה  מנוהלים על ידי זיכרון (ואימוג’ים) בלבד. יכולת זיכרון זה אכן יתרון נהדר, אבל למה להעמיס על הראש אם אין צורך? לא מספיק עמוס בבית הספר גם ככה? תקופת הלימודים המתחילה בכיתה א’ ונגמרת בכיתה י”ב היא תקופה מורכבת שרק הולכת ומתעצמת משנה לשנה, והדרך היחידה להיות יעיל בעומס היא לדעת לסדר אותו היטב, לפרק משימה גדולות לכמה משימות קטנות ולדעת לחלק אותן לכמה ימים. ניהול יומן מסדר היטב את אותן משימות והופך את הלחץ לאתגר ישים. במצב של ריבוי משימות מכמה מורים (וזה קורה כמעט כל הזמן), היומן ממקד את הלומד לעבוד ב”שיטת הלבנים” – כמו בניית בית: שורה שורה, משימה אחר משימה. מצב שכזה מחזיר את השליטה על הזמן ותלמידים לא יכולים לקבל “גול עצמי” במערכת החינוך.

היומן הזה צריך לשקף אותי

יומן תלמיד נתפס בקרב מרבית הלומדים כ”משהו שצריך שיהיה בתיק” ולא כ”כלי העבודה שלי”, מה שמביא לקניית יומן שאינו מותאם ללומד ולעוד חפץ שנשכח בתיק עם הבננה מלפני שבוע. מכאן אפשר להבין למה אין חיבור בין הלומד לכלי העבודה – יומן טוב הוא כזה שכיף לפתוח אותו,  כזה שממלא אותנו התרגשות קלה של מוטיבציה בכתיבת משימות, אבל יותר מכך – הוא מראה לנו כמה הספקנו היום והפעולה של סימון “וי” על משימות שביצענו, מרגיעה ומחזירה את הכוח ללומד. במילים פשוטות – יומן טוב הוא כזה שעוזר לנו להיות המנהלים של עצמנו ויש להתאים אותו ללומד, בנראות, בעולם התוכן, בכמות המקום לכתיבה ועוד. יומן כזה הוא כבר לא “חפץ” אלא כלי עבודה אישי.

איך בוחרים יומן?

כלל ברזל לפני שבוחרים יומן: היומן הוא כלי עבודה לכל תחומי החיים, לא רק בבית הספר. חיבור כמה שיותר נקודות בחיינו לכלי העבודה אחד מחייב את הלומד לכלי העבודה והופך אותו למשמעותי יותר.

ביומן לא נכתוב רק מתי המבחן או מתי יום ההולדת של המשפחה, אלא גם אירועים מיוחדים, משימות אישיות, לו”ז שאחרי מסגרת הלימודים ותומכי זכרון שעוזרים לנו לעשות סדר והפוך את הכאוס ל”בלאגן מאורגן” המנוהל על ידי הלומד.

כלל אצבע בבחירת יומן תלמיד: היומן שייך קודם כל ללומד, ולכן הוא חייב לבחור אותו בעצמו.

קיים בשוק מנעד רחב של יומנים במחירים מגוונים, וכן את תיאום הציפיות בין הורים לתלמידים לגבי המחיר יש לעשות לפני הכניסה לחנות. אני באופן אישי ממש לא דוגלת בשיטת “היקר הוא הטוב ביותר”, מכיוון שיש כאן עניין של חיבור אישי ונראות בעיניו של הלומד. לא כל התלמידות אוהבות יומני פיות ולא כל התלמידים מתחברים ליומן של מסי – וטוב שכך. אני באופן אישי השתמשתי בכמה סוגים עד שהגעתי ליומן המשרת אותי בצורה הטובה ביותר כיום.

אחרי שהלומד בחר את כלי העבודה שלו, יש מקום להתבוננות משותפת עם ההורים ביומן, בעיקר עם הקטנים: האם היומן קטן או גדול מדי לכתב היד של הלומד? יש מספיק מקום להערות ביניים וקשקושים? האם היומן הוא יומי? דו יומי? שבועי ומה נכון יותר עבורי?

הלומדים הצעירים בבתי ספר יסודיים צריכים מרחב כתיבה ולכן יומן יומי יכול להתאים להם יותר מהיומן השבועי של הבוגרים בעל יסודי הנדרשים לדעת לתמרן בין המטלות הרבות מדי שבוע.

עקרון חשוב נוסף הוא הראיה הרוחבית, כדי להימנע ממצבי ה”שוק של יום לפני המבחן” הלומד ירכוש את מיומנות “זום אאוט” על השבוע שלפניו: התבוננות שבוע קדימה כל יום, וישיג יותר אחיזה על הזמן. במקרה כזה יומן שבועי עונה על הצורך טוב יותר.

אז בחרנו את היומן, יוהו! ועכשיו מתחיל החלק הכיף – למלא אותו!

 ביומן לא נכתוב רק מתי המבחן או מתי יום ההולדת של המשפחה, אלא גם אירועים מיוחדים, משימות אישיות, לו”ז שאחרי מסגרת הלימודים ותומכי זכרון שעוזרים לנו לעשות סדר ולהפוך את הכאוס לבלאגן מאורגן

אז מה מציינים בתוך היומן?

כל מה שפרקטי, קצר ולעניין.

מעבר לזה שכתיבה בכלי עבודה היא פשוט מהנה, נזכור שהיומן הוא כן כלי לציון דברים קצרים וענייניים כמו משימות ואירועי ציון ולא תכנים / חומר למבחן / הרהורים.

מומלץ לפנות זמן רק למלאכת השיבוץ ביומן ולשבץ כמה חודשים קדימה.

רעיונות לדברים שאפשר לציין ביומן:

• ימי הולדת
• מבחנים והגשת עבודות
• טיפולים אצל אנשי מקצוע
• חוגים, יציאה לחו”ל, שינה אצל חברים ועוד..

בשלב הבא גוזרים לאחור:  מפרקים משימה גדולה לכמה משימות קטנות בהדרגתיות ולומדים באופן שיטתי יציב ובטוח.

איך עושים את זה עם מבחן למשל?

למידה יעילה מתחילה כשבוע לפני המועד. בשלבים מתקדמים יותר של חטיבת הביניים ותיכון, ישנם שלושה מבחנים בשבוע לכל היותר ונדרשת מיומנות תמרון גבוהה, ניהול יומן איכותי בשלב הזה הוא קריטי להצלחה.

גזירה זמנים לאחור – מציינים את מועד המבחן ביומן והולכים אחורה:

יום למועד – חזרה על החומר בראשי פרקים, מומלץ להקליט או להסביר לחבר אחר.
4 ימים למועד – למידה יסודית של החומר אחרי שחילקנו אותו לפרקים יומיים.
שבוע למועד – הכנה תודעתית ל”מצב מבחן”: ארגון כל החומר במקום אחד בצורה מסודרת שאינה תלויה באינטרנט זמין; בדיקה מול המורה מה החומר למבחן.

חיצוניות זה לא הכל, אבל זה הרבה

שולי ומוזר אמנם, אבל כתיבה נקייה ואסתטית עושה את ההבדל בין אטרקציה של שבועיים לכלי שמשתמשים בו שוב ושוב לאורך שנה שלמה. איך לייצר אסתטיקה בכתיבה? זה יכול להיות בשימוש של סיווג לצבעים  – אירועים אישיים, רפואיים, מבחנים, חזרות וחוגים. בנוסף, כתיבה בעיפרון או עט מחיק מקלה על עריכת שינויים (שימו לב שעט מחיק נמחק גם בחשיפה לשמש(!) אל תעשו את הטעות שלי ותאשירו מחברות מלאות תוכן באוטו!!). כדאי ורצוי לשמור על כלי כתיבה פשוט ועקבי לאורך השנה. גם יצירת תיבת סימון ב”וי” מעודדת מוטיבציה לביצוע משימות ומייצרת “הרמוניה” אצל צעירים שהגיעו ליעד היומי שהציבו לעצמם.

זה שיומן הוא דבר חשוב אני מאמינה שכולם כבר יודעים, אבל לא הרבה מיישמים שיטות לשימוש חוזר ביומן. אם אין חיבור אישי לכלי העבודה הנפלא הזה, לא יהיה חיבור בין הלומד לסדר היום שלו, וליעדים שלו. שימוש נכון ביומן מנקה את הבלגן החוצה מהראש ומפנה לנו מקום להתעסק בדברים אחרים. חשוב לציין שיש סוגים שונים של לומדים, ושיטות למידה שונות, אך הצבת יעדים מוגדרים היא הבסיס להתמודדות עם לחץ מבחנים ולחץ בכלל,  מכיוון שהיא הופכת חוסר וודאות להזדמנות.